הפחד לאבד אותו - התמודדות בני המשפחה עם קשיי טראומות המלחמה של חיילי הסדיר והמילואים | שרון פוסט רצבי ודליה ארוסי

Live on Facebook | יום שלישי | 5.8.2025 | בשעה 20:00

11 לוחמים שמו קץ לחייהם במהלך חודש יולי 2025 - האם אפשר היה למנוע זאת?

חוסר היכולת של חיילי מילואים או סדיר להתמודד עם הטראומות שעברו במהלך ימי הלחימה מובילים יותר מבעבר לפגיעות קשות בנפש ולהתאבדויות.
המראות להם נחשפו, אובדן חברים לנשק ונוכחות באירועים מסכני חיים, הימצאות בסכנת חיים מתמשכת, ללא עיבוד מתאים, 
מביאה גם אנשים נורמטיביים עם חוסן נפשי גדול למשבר קשה.

הרבה פעמים הם מרגישים שלא מבינים אותם. שהם לבד. 
בנות הזוג, ההורים, החברים -אלו שלא היו שם - באמת שלא מסוגלים להבין את החוויות שהם עברו.

התחושה היא שמאבדים את האישיות שהייתה קודם- 
התנהגויות חדשות שלא היו בעבר קופצות אוטומטית- צעקות, אלימות, בכי בלתי נשלט וכד' 
או לחילופין – הסתגרות, התבודדות וניתוק מהסביבה. 

אף אחד לא יכול לפרוץ את החומה שבנו סביבם והם חיים בתחושת כאב שלא ניתן להכיל וחוסר אונים מול עצמם ומול הסביבה.

סיטוצאיות מנהלות אותם – דברים רגילים סטנדרטים הופכים להיות טריגרים:
מוסיקה שפעם אהבו, רעש הילדים, בקשה של בת הזוג או מנהל בעבודה, ריח מסוים ועוד.

רוב הזמן הם נמצאים בעצימות מאוד גבוהה של סטרס וכאב מבחינה רגשית וחשים שאין דרך ומוצא להעלים את התחושות, הכאב והחוויות שעברו.

יתרה מכך – הם חיים בתחושה שאין מי שיעזור להם. 
שמספר פגישות עם מטפל/פסיכולוג/פסיכיאטר – לא יעזרו להם לצאת מהמקום בו הם נמצאים.
ובנוסף, פעמים רבות חשים אשמים על זה שהם כאן ניצלו מהמוות, אז על מה יש להתלונן?
ולא תמיד פונים לעזרה.

תחושת ה"אין מוצא", הכאב העמוק והבדידות הגדולה שהם חשים  - לצערנו, היא שמובילה לעיתים קרובות להתאבדויות.

מחקרים הוכיחו שאובדן של 'אחים לנשק' עשוי להיתפס כמו אובדן של אחים ביולוגיים על כל המשתמע מכך.  
ידוע גם שבהרבה מקרים אין ללוחמים זמן או כוחות לעבור תהליך אבל רגיל.

במפגש פתוח לכולם, נענה על שאלות אלו ואחרות-

• איך אפשר לזהות כשבן הזוג נמצא בטראומה או שהוא זקוק לעזרה? 

• איזה סימנים נוספים צריכים להיות נורה אדומה כדי למנוע התדרדרות במצב הנפשי? 

• האם יש דרך להעריך סיכון אובדני? 

• האם לדעתכם אפשר למנוע התאבדויות של חיילים בסדיר/במילואים?

ובנוסף- כל שאלה שתרצו לשאול, אנחנו כאן בשבילכם.ן 

שרון פוסט רצבי - 

בעלת תואר שני ביעוץ משפחתי, בעלים ב'מקום משלי – הבית לאתגרים במשפחה' , בית שמלווה משפחות ויחידים במשברים רפואיים על כל קשת הגילאים והצרכים: בריאות הנפש, צרכים מיוחדים והגיל השלישי. 
מזה שנתיים, מאז פרצה המלחמה, ליווי משפחות שבויים בתמיכה רגשית ובנבכי הבירוקרטיה מול המערכות הציבוריות. בנוסף, ליווי קבוצות תמיכה לנשות אנשי המילואים ברשויות שונות בארץ.

שרון מאמינה שכל אדם, בטח בתקופה בה אנחנו נמצאים, זקוק לתמיכה ואוזן קשבת ואף לטיפול במידת הצורך, כדי להמשיך ולהתמודד עם השלכות המלחמה על הבית, המשפחה, העבודה ועל כל המעגלים הנושקים לאדם הפרטי.

מחכות לכם.ן ברגישות רבה. 
מוזמנים.ות לשאול את כל השאלות הכי קשות שלכם.ן -אנחנו כאן :-) 

להרשמה מלאו פרטים בכרטיס והצטרפו לקבוצת הוואטסאפ לשאול שאלות ולקבלת תזכורת.