מי תולה את הכביסה אצלכם בבית? | גלית אליאסזדה

מי 'עושה' יותר כלים בבית? את או אתה?

מי מוריד יותר את האשפה?

מי עוזר יותר לילדים בשיעורי הבית?

מי אחראי על הקניות? והכביסה?

מי מנקה יותר ומי פחות את החצר?

ומי אחראי על הניהול הפיננסי של הבית?

ישנם מצבים שאתם מוצאים עצמכם עושים השוואות לגבי התפקוד במטלות הבית?

לעיתים אנו מוצאים את עצמנו מתווכחים על מי עושה יותר או מי עושה בכלל והריב גולש ומתעצם למחוזות אחרים שלא התכוונו אליהם ולפעמים אחד מאתנו חושב שהכל עליו.

נכון שזה מעצבן? האם זה נכון להשוות?

חלוקת התפקידים בזוגיות

הדינמיקה בין בעל ואישה כרוכה לעיתים קרובות בשילוב מורכב של ציפיות מסורתיות, העדפות אישיות והשפעות חברתיות.

בשונה מהעבר הרחוק, העולם המודרני התקדם לעבר שותפות זוגית שוויונית יותר. 

חלוקת התפקידים המסורתית בנישואין העמידה פעמים רבות את הבעל בתפקיד המפרנס ואת האישה בתפקיד עקרת הבית.
ככל שהנורמות החברתיות התפתחו, חלו תמורות בציפיות בתוך מערכות יחסים. 

זוגות רבים שואפים כעת לחלוקה שווה יותר של האחריות, כאשר שני בני הזוג חולקים בעול הפרנסה, ניהול משק הבית והטיפול בילדים. 

המעבר הזה לשוויון הביא ללא ספק שינויים חיוביים, המאפשרים גמישות רבה יותר וכבוד הדדי בתוך מערכת היחסים, אך עדיין יכולים להיווצר קונפליקטים בכל הנוגע לחלוקת התפקידים בין בני הזוג.

ישנם זוגות העשויים לדבוק בתפקידים מסורתיים, וישנם הבוחרים בגישה שוויונית יותר, תוך שיתוף באחריות המבוססת על חוזקות והעדפות אישיות. 

ללא קשר לחלוקת התפקידים הנבחרת, קונפליקטים יכולים להיווצר כאשר ציפיות ומציאות מתנגשות.

אצל רוב הזוגות חלוקת התפקידים נוצרת מאליה תוך כדי מרוץ החיים הזוגי והתפתחה ללא שיח ותאום ציפיות, אלא כדרך השגרה וצרכי הבית.

אחת הסיבות הנפוצות לקונפליקט בין בעל ואישה בנושא חלוקת התפקידים הוא נושא השוויון וההגינות. 

כעס ותסכול יכולים להיווצר כאשר אחד מבני הזוג חש שחלוקת המשימות לא שוויונית או כאשר אין תאום ציפיות. 

לדוגמה, אם אחד מבני הזוג מניח שתפקידו של השני הוא האחריות העיקרית לטיפול בילדים ללא דיון ושיח בנושא, עלולות להתעורר תחושות של תסכול לשני הצדדים כאשר צד אחד מצפה ובפועל זה לא מתממש וכן, כאשר הצד השני חש שמטילים עליו אחריות על משהו שזה לא תפקידו הבלעדי.
קונפליקטים אלו עלולים להחריף, ליצור משברים קשים ולהעיב על כל רבדי החיים אם לא יטופלו במהירות וביעילות.

מה ניתן לעשות?

כאשר אחד מבני הזוג משווה לעיתים רבות בין מה שהוא עושה ומה השני עושה או במקרה שאחד מצפה שהשני ייטול אחריות על תפקיד ספציפי- ההשואות גורמות להמון תסכול וכעס בזוגיות.

  1. הבנת נושא השוויון
    שיווין בתפקידים, הוא לא תמיד שווה בשווה. צרכי הבית מרובים ומגוונים ויכול להיות שצד אחד בוחר לעשות יותר מהשני אך זה באמת בסדר מצידו מכיוון שזה זורם לו יותר, קל לו יותר או מסתדר לו עם הזמן... ולא מתוך התחושה ש"הכל עליי".

  2. שיתוף בקושי
    במידה ואחד מבני הזוג מרגיש קושי, כיוון שמצופה ממנו לקחת אחריות על תפקיד מסוים או שאכן מרגיש שרוב המטלות עליו, רצוי לשוחח על כך בפתיחות ורגש עם בן הזוג. "קשה לי, בוא נפרוש את סדר היום שלי ושלך ונראה איך אפשר לסדר זאת שונה בהתאם לזמינות של כל אחד". בסך הכל אנו מנהלים משק בית ומשפחה בשותפות וכל אחד תורם את שלו להצלחה זו.

  3. מהיכן מגיע התסכול 
    אולי בכלל התסכול נובע משהו עמוק ופנימי אחר? אולי אין לי בעיה לעשות יותר מהשני אבל לא מרגיש.ה מוערכ.ת ואז זה מה שעומד מאחריי התסכול והויכוח?

יש פה משהו אחר שבוער 🔥 שחייבים לשוחח עליו. תחושת חוסר הערכה שמשפיעה על הקונפליקט בחלוקת התפקידים בבית.

אם אנחנו רוצים משפחה רגועה יותר, זוגיות מספקת ומעריכה - כדאי שנפסיק להשוות נדבר, נבין, נתאם ונחליט ביחד, מהם צרכי הבית. מי יכול לתת מה? מתי וכמה?

איך?

נקיים שיחה כנה, אמפתית ופתוחה שתאפשר לבטא צרכים ורגשות בנושא.
נראה נכונות לראות את הקושי של השני.
נדייק מחדש את האחריות הנדרשת מכל אחד ככל שהנסיבות משתנות והצרכים של כל אחד מבני הזוג מתפתחים.
נכיר ונוכיר את החוזקות והתרומות הייחודיות שכל אחד מבני הזוג מביא למערכת היחסים.
נעריך את המאמצים של בן.ת הזוג.
נפרגן באמצעות מתנות או במילים, הבעה רגשית או סיוע מעשי.

כל אלו יטפחו תחושת שותפות וכבוד הדדי והערכה עצמית, יפחיתו כעסים ותסכולים ויעלו את מפלס הרוגע והאהבה בזוגיות ובבית. 

על ידי טיפוח שגרת חיים של עבודת צוות ושיתוף פעולה, זוגות יכולים לנווט את המורכבות של חלוקת תפקידים בחן ובהבנה.

ואיך זה אצלכם ?

כתבה: גלית אליאסזדה - יועצת זוגית ואישית, יועצת מינית, מנחת nlp ומדריכת כלות.