עבודה על תקשורת זוגית כמובילה תהליך טיפולי | יעקב אנגר

"יש לנו קשיי תקשורת" אני שומע בהכרות הראשונה, בדרך כלל כבר בפנייה בטלפון.

אני שמח על כך, כי כנראה מדובר בזוג שמאמין שיש לקשר ביניהם בסיס חיובי רחב ויציב ורק בשוליים, בצורה שהם מדברים זה עם זה, יש קושי קל. כאילו הם רק צריכים להשלים שיעור בתקשורת, שבמקרה לא יצא להם ללמוד, והכול יסתדר.
אולם, אצל חלק מהזוגות שפונים עם כותרת של קשיי תקשורת, ניכרת עוצמת הקושי כבר מהמפגש הראשון.
בני הזוג רוויים כאב וחרדה ואינם פנויים כלל לראות את בן[1] הזוג שלהם. 

מאמר זה מדגים כיצד התייחסות אפקטיבית לקושי בין בני הזוג, המתחילה בשינוי צורני והתכוונותי של התקשורת, יכולה להוביל לשחרור מדפוסים מקובעים ומאמונות מגבילות, ולהתפתחות אישית של בני הזוג.
בדרך זו ההעמדה הראשונית של האתגר הזוגי כקושי בתקשורת משמשת לפעמים כמנוף יעיל להקל על הסיטואציה הטיפולית הלא פשוטה.
ההדגמה תתבסס על מספר עקרונות מתוך גישת "תקשורת מקרבת" מאת ד"ר מרשל רוזנברג (2009). 

אחד המנגנונים ההרסניים בדינמיקה בין בני זוג (וביחסים בכלל) נקרא "הזדהות השלכתית", מונח שטבעה הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין (Klein, 1946) ופותח בהמשך על ידי תאורטיקנים שונים.
הדינמיקה מתחילה בכך שאחד מבני הזוג משליך באופן לא מודע על בן הזוג שלו חלק מתוכו שהוא איננו מוכן להכיר בו בהיותו בזוי או אסור בעיניו, כתוצאה ממגבלות התפתחותיות שמקורן בדרך כלל בשלבי התפתחות קדומים. ההשלכה מאפשרת לו לוותר על נוכחות אותו החלק אצלו, אך להשאיר אותו קרוב אליו במערכת הזוגית.
למרבה הצער, בן הזוג המשליך בדרך כלל איננו מוכיר תודה לבת הזוג שלו על נכונותו לשאת עבור שניהם את אותו החלק, אלא הוא דווקא תוקף את אותו החלק, שהוא עדיין בזוי או אסור בעיניו, אצל בן הזוג. בן הזוג עליו הושלך החלק איננו מודע למה קורה אתו אבל הוא מרגיש נדחף להחזיק בחלק המושלך עליו ולהזדהות איתו, בדרך כלל בשל מגבלות התפתחותיות שלו.
המצב הקונפליקטואלי עוצמתי במיוחד בהיותו בדרך כלל העברה (שחזור) של יחסים שהיו לכול אחד מבני הזוג עם דמות משמעותית קדומה בחייו. פעמים רבות נראה מצב של בני זוג הלופתים זה את זה בצבת של הזדהות השלכתית בשני הכיוונים, לא מסוגלים להתיר את הסבך בכוחות עצמם.

לצורך ההדגמה נתבונן בחלק מתאור מקרה שכמותו אנחנו מוצאים לרוב:

בת הזוג אומרת לבן הזוג שלה: "רק סקס מעניין אותך, אני מרגישה שאתה כבר לא רואה את האדם שאני, כאשר אתה מתקרב אלי אני נעשית מתוחה וצריכה רק שתניח לי בעניין הזה". 
בן זוגה חווה זאת כהאשמה ומסביר שזה איננו נכון, ואז היא מוחה "תפסיק להתווכח עם מה שאני מרגישה".

במקרה זה,
בת הזוג - שהתשוקה שלה הוחנקה בשלב מוקדם של התפתחותה ונחשבה בעיניה מאז כלא ראויה, משליכה את אותה התשוקה על בן הזוג שלה, כדי שהתשוקה האסורה תישאר בסביבתה. לאחר שהשליכה את תשוקתה על בן הזוג שלה, היא תוקפת אותה אצלו ועושה הכול כדי שיבין שהתשוקה שלו מוגזמת, תובענית, מבזה ובקיצור, לא ראויה.

בן הזוג, שמסיבותיו ההתפתחותיות יש לו מוכנות לקבל על עצמו את ההשלכה הזו, ואשר מוצא את עצמו במצוקה אינטימית, מתחיל להזדהות עם ההשלכה הזו ולפתח התנהגויות מוקצנות המתאימות לה - הטונים גבוהים והרגשות סוערים.

יש הרבה כיוונים לאן לקחת את זה, ולא ברור מה יביא הקלה אפקטיבית. אני מזכיר להם שהם פנו עם כותרת של קשיי תקשורת ומתוך הכרותי את הסיטואציה שלהם אני מציע להם להתבונן באמירה - 

"כאשר אמרת שאתה רוצה שנעשה סקס, התחלתי להרגיש מתח וכיווץ. אני זקוקה ליותר נינוחות, פניות ורגיעה וגם לאפשרות בחירה". 

אני מברר איתה האם המשפט הזה מבטא את מה שהיא רצתה להגיד לו במשפט הקודם, ומברר איתו איך נשמעת לו הגרסה הזה לעומת הקודמת.

מרכיב הביטוי העצמי של תקשורת מקרבת מפרק את מנגנון ההזדהות ההשלכתית באמצעות מספר הבחנות יסוד, מתוכן נזכיר כאן שלוש מהן: 

1. תצפית לעומת פרשנות
2. רגש לעומת מחשבה
3. צורך לעומת דרך פעולה 

ננסה להבין כיצד מומשו בדוגמה הזו הבחנות היסוד וכיצד הן מביאות לריפוי מעבר לשיפור האוירה בשל התקשורת היותר נעימה. 

ההבחנה הראשונה - באה לידי ביטוי במעבר מ "רק סקס מעניין אותך" הרווי בפרשנות ל "אמרת שאתה רוצה שנעשה סקס" שהינו תצפית חד משמעית ששניהם מסכימים עליה. 

ההבחנה השניה - באה לידי ביטוי במעבר מ "אני מרגישה שאתה כבר לא רואה את האדם שאני" שהוא בעצם מחשבה שיפוטית המוסווית כרגש ל "התחלתי להרגיש מתח וכיווץ" שהינו ביטוי רגשי אותנטי. המעבר לגרסה המוצעת מפרקת את ההזדהות ההשלכתית היות וגרסה זו איננה תוקפת את התשוקה שלו, ולכן איננה מאפשרת את הפרשנויות והשיפוטים הנובעים מפעולת ההעברה מאותם יחסים קודמים בהם היו אלו יותר אקטואליים. 

ההבחנה השלישית - באה לידי ביטוי במעבר מ "כאשר אתה מתקרב אלי אני נעשית מתוחה וצריכה רק שתניח לי בעניין הזה" שיש בו היצמדות לדרך פעולה ל "אני זקוקה ליותר נינוחות, פניות ורגיעה וגם לאפשרות בחירה" המפרט צרכים עמוקים. ההבחנה הזו לא רק מובילה ללקיחת אחריות אישית למצב הקונפליקט, היא גם התחלה של הכרה מודעת באותה תשוקה אסורה שקיימת גם אצלה, ושל מוכנות לחשוף את הפגיעות של אותה התשוקה. בכך ההבחנה מייתרת את ההשלכה מעיקרה. 

אנחנו יכולים לשער, שכאשר בני הזוג יתרגלו שגרת תקשורת עם שלוש ההבחנות האלו, ההשלכות תקרוסנה והם יהיו מסוגלים יותר לראות את בן הזוג כפי שהוא. כלומר, להשתחרר מדפוסי ההעברה המנהלים אותם. 

לסיכום, הדגמה זו, שהינה שלדית וחלקית, מראה אפשרות להשתמש בעבודה על התקשורת בין בני הזוג, ובמיוחד כאשר פניית בני הזוג מיקדה שם את הקושי הזוגי, כדי להעמיק ולהביא ריפוי מעבר לשיפור מעצם התקשורת היותר נעימה.

יעקב אנגר - פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומיני
054-4888934

  מקורות רוזנברג, מ. 2009. תקשורת לא אלימה – תקשורת מקרבת – שפה לחיים. פוקוס, רמת גן. Klein, M. (1946). Notes on some schizoid mechanisms. International Journal of Psychoanalysis, 27, 99-110.

[1] בכל מקום שכתוב "בן זוג" או "בת זוג"הכוונה לבן או בת הזוג.